"לאהוב את עצמך זה התחלה של רומן לכל החיים" – אוסקר ויילד
מהרגע בו מגיח אדם לאוויר העולם הוא מתחיל לצבור חוויות בשק החיים. תחילה נכנסת אליו ילדותו ואט אט מצטרפים גם ההחמצות, הכישלונות והשמחות הקטנות. כל רגע משמעותי נחרט בזיכרון ומעצב את מי שאנחנו ואת אלה שנגדל להיות. לא פעם אנו חווים קשיים, משברים ופחדים אשר מבלי לשים לב מפתחים אצלנו צורות מחשבה שאנחנו לא בהכרח רוצים לסגל. הן הופכות אותנו לביקורתיים יותר, פסימיים יותר ומקובעים יותר.
אולם, מגיל קטן לימדו אותנו שכדי "לשרוד" ולהיות נאהבים עלינו להדחיק את התוכנות הללו. הטמיעו בנו שכדי שיקבלו אותנו בחברה אנו נדרשים להיראות חזקים, יציבים וחכמים. כבר כילדים למדנו שזה מסוכן עבורנו לקבל ולאהוב את עצמנו כפי שאנחנו, ולכן בחרנו ביטחון על פני אהבה עצמית.
למעשה, האמונה שאנחנו לא מספיק טובים מביאה אותנו להתאמץ ולהתאים את עצמנו לדרישות הסביבה. כשאנו עושים זאת אנו מקבלים תשומת לב מהקרובים אלינו וכך נוצרת בקרבנו תחושת ביטחון.
בין ביטחון לאהבה
כאשר אנו לומדים לאהוב ולקבל יותר את עצמנו, אנו מתחילים לאהוב את החיים. אנשים מחזירים לנו אהבה בעוצמה, מערכות היחסים שלנו הופכות להיות קלילות והרמוניות ומרכז הלב שלנו נפתח לרווחה. חשוב לא לבלבל אהבה עצמית עם אגואיזם. אנשים אגואיסטים ממש לא אוהבים את עצמם – חוסר האהבה גורם להם לא לתת שום דבר לאחרים מפחד שלא יישאר דבר לעצמם.
אדם שאוהב את עצמו ירגיש שיש לו אהבה אינסופית והוא יעניק אותה בשמחה ובשפע לכל מי שסביבו. אהבה עצמית מרחיבה את הלב, מעצימה את הביטחון ומזכירה לנו שאנו מדהימים ממש כפי שאנחנו. הפסיקו לשפוט את עצמכם על מה שלא השגתם עד עכשיו, הפסיקו לראות את המגרעות. תתחילו לראות את הצדדים המיוחדים שלכם, לאהוב את עצמכם ולהבין שאתם מתנה לעולם הזה.
תרגישו מכל הלב ותאפשרו לרגשותיכם לצאת החוצה בלי שהם יפגעו באחר. הודו על מקומכם ותמיד תשאפו למעלה. אמרו תודה על הדרך ולא רק על התוצאה ולמדו לקום מכל נפילה. זכרו שיש בכם עוצמות גדולות וייחודיות, תתאהבו במי שאתם ותאפשרו לאחרים להתאהב בכם.
